<h1>שאילתות פרשת וזאת הברכה שאילתא קס"ד</h1>
<h2>דף יד.</h2>
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לשיולי בקצירא דא"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתי' אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וכי איפשר לו לאדם לילך אחרי הקב"ה והא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא אחרי דרכיו של הקב"ה וכולה שמעתתא עד ויקבור אותו בגיא [ג': ע"ז ה'.] א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב שנאמ' והלך לפניך צדקך והעובר עבירה אחת מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנא' ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו ור' אלעזר אומר קשורה בו ככלב שנאמר ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעוה"ז ולהיות עמה ליום הדין [סוטה ד':] א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף נכשל באשת איש שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד מתקיף לה רבה נפש יקרה נפש גבוהה מיבעי ליה ועוד איפכא מיבעי ליה נפש יקרה אשת איש תצוד אלא אמר רבא כל הבא אל אשת איש אפילו עוסק בתורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול דמשמש לפני ולפנים אפילו הכי תצודהו לגיהנם כי רם ה' ושפל יראה [סוטה י"ז. חולין פ"ח:] אמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לאפר פרה ולעפר סוטה וליחשוב נמי עפר כיסוי מצוה איכא הנאה ליכא [ב"ק צ"ט: ב"מ ל':] תני רב יוסף והודעת להם את הדרך וגו' והודעת להם זו בית חייהם וכולה שמעתתא כדאיתא בפרשת אחרי מות.
